צביקה פיק מלך הפופ הישראלי ב40 שנה האחרונות הלך לעולמו במפתיע

צביקה פיק מלך הפופ הישראלי הגדול בכל הזמנים הלך לעולמו הבוקר בגיל 73, צביקה נולד 3.10.1949 הוא זמר מלחין ומוזיקאי, הפריצה הגדולה ביותר של צביקה הייתה כאשר השתתף במחזמר "שיער" שהוצג בישראל ב1970, לאחר מכן צביקה פרץ לגלי האתר עם המון להיטים וזכה בתארים ופרסים רבים.

צביקה פיק מגדולי המלחינים והזמרים הלך היום ביום ראשון לעולמו בגיל 73 הוא נמצא הבוקר בביתו ברמת השרון ללא רוח חיים, צביקה פיק היה אחראי על מאות לחנים למאות שירים מוכרים והוציא אלבומים שזכו להצלחה מסחררת.  בשנים האחרונות צביקה חלה ומצבו הבריאותי התדרדר וזה לאחר שבץ שקיבל בשנת 2017.

הלהיטים הגדולים שהלחין וכתב צביקה:  "מעלה מעלה", "מרי לו", "נאסף תשרי", "מסיבת יום שישי", "אני אוהב אותך לאה", "אין מדינה לאהבה", "לא אני הוא האיש", וכן שירים שהלחין לאחרים כגון "שיר הפרחה" שביצעה עפרה חזה בסרט "שלאגר".

פיק נולד בעיר ורוצלב שבפולין בשם הנריק פיק, בנם של בוריס ופאולינה פיק, ובגיל חמש עלה לישראל. בנעוריו למד לנגן בפסנתר, הושפע מלהקות הרוק הגדולות של שנות ה-60 והחל לנגן בלהקות קצב שונות.

לקראת שנות ה80 צביקה כבר הצליח הרבה פחות והאלבומים שהוציא כבר לא זכו להצלחות מסחררות כמו בעבר. שנות ה90 נחשבו לקאמבק עבורו כאשר הוא חזר להופיע בציבור, בתחילת העשור החדש צביקה התחבר ללהקת רוק נושאי המגבעת לסיבוב הופעות משותף וב1998 הוא הלחין את השיר של דנה אינטרנשנל "דיווה" אשר זכה באירוויזיון מיד לאחר הזכייה פיק ניצל את הזמן של התהילה והשתדל להוציא שירים נוספים ולהלחין להיטים עבור זמרים מוכרים "לילה סתווי" עבור מאיה בוסקילה וכן הלאה.

לקראת שנות ה2000 הוא כבר הפך לכוכב טלוויזיוני מוכר ולאחר מכן אפילו עשה תוכנית ראליטי על חייו "מאסטרו" למרות כל זה צביקה כבר לא הרגיש בשיאו ואפשר לחלוטין להבין למה הוא כבר התבגר והמוזיקה השתנתה הכול הלך ונהיה אחרת ופחות מתאים, צביקה התפרנס מעשיית שירים ולחנים עבור כוכבים גדולים ועשה זאת בכבוד רב, השתתף והיה כוכב אורח בסרטים ואפילו בתוכניות שירה מוכרות. 

נזכור את צביקה כמלחין כותב יוצר וזמר הכי טוב של העשורים האחרונים אנו חולקים לו כבוד אחרון ואומרים תודה.

יהיה זכרו ברוך.

לעוד נושאים שיכולים לעניין אותך:

יוסי מימן הלך לעולמו מוקף במשפחה בגיל 75

רצח תאיר ראדה: נפתח שלב ההוכחות במשפט החוזר של רומן זדורוב